מרכז תיעוד
צור משה

גויאבות

מאת שלמה משיח
 
בתחילת שנות ה-50 גידלנו במושב את הגויאבה העגולה. נדמה לי כי היא נקראה –
"גויאבה ערבית". החיסרון הגדול שלה היה שהיא מבשילה בבת אחת, נושרת ונרקבת.
לא היה ניתן לשווקה.
 
במהלך השנים הופיעו זנים שונים, אחד מהם נקרא -"בן דב", אולי על שמו של המפתח.
הזן הזה דמה לאגס, ההבשלה שלו הייתה הדרגתית וחיי המדף שלו היו ארוכים.
 
אני זוכר את הוריי מדי בוקר עושים סיור בשטח, קוטפים את הגויאבות הבשלות
לפני נפילת לאדמה.
האחרים אהבו את הסחורה שלנו מכיוון שתמיד הייתה טרייה.
 
דרך אגב, הידעתם איך קוראים לגויאבה בתאילנד?
FARANG
 
היו תקופות שהגויבות שנמכרו בישראל הגיעו ברובן מצור משה
תמונות:

רוצים שהמשפחה שלכם תופיע כאן גם?

הכינו מסמך וורד (Word) עד 2 עמודים הכולל:

  • מספר המשק
  • שמות המשפחות לפי תקופות הזמן שגרו בו – מהמוקדם ועד היום
  • פירוט של ההיסטוריה של המשק: מי התגורר בו ובאילו שנים
  • סיפור משפחת המייסדים:
    • שמות, שנת לידה, היכן נולדו, מתי עלו לארץ, איך הכירו, מדוע בחרו לבוא לצור משה, ענפי המשק בהם עסקו, פעילותם הקהילתית או הציבורית
    • סיפור המשפחה השניה או המשפחה שגרה במשק כיום.
    • הוסיפו עד 20 תמונות מתקופות שונות (בעבר ובהווה). הקפידו ששם הקובץ של כל תמונה יתאר את התמונה (כך זה יופיע באתר).

את החומרים יש לשלוח למייל: moreshet@tzurmoshe.org.il

  • הקפידו לציין בכותרת המייל לשכם את שם המשפחה ואת מספר המשק.
  • ניתן להוסיף קישור לחומרים דיגיטליים נוספים בנספח בתחתית מסמך הוורד –
    תיאור קצר וקישור.