דוד פלורנטין

נולד בסלוניקי למשפחה דתית ובנערותו למד בבית ספר של חברת כי"ח שם רכש השכלה בידיעת שפות. בעודו תלמיד הצטרף למועדון נוער "ההתקדמות הישראלית" שבעיר. בשנות העשרים לחייו פרסם מאמרים בנושאים יהודיים וגם בנושאים כלליים, ובדעתו היה לייסד כלי חדש לביטוי רעיונותיו. משנת 1897 ניהל וערך את העיתון "אל א'ביניר" (=עתיד) שהיה ביטאון החוגים הדתיים-לאומיים, אשר חינך לציונות.

בשנת 1899 ייסד את אגודת קדימה שהייתה אגודה ציונית (האסורה תחת שלטון השולטאן העות'מאני) שפעלה גם להקניית השפה העברית והיה בין המייסדים של האגודה הציונית בני ציון. במהלך השנים פלורנטין היה עורך במספר עיתונים, כולם לאומיים ציוניים. בחייו הפוליטיים התבלט בנאומיו ובכתביו למען הפעולה הציונית בשלוניקי ובאזור יוון בכלל. היה ציר ב-11 קונגרסים ציוניים, נבחר לחבר בועד הפועל, היה מזכיר מחלקת המזרח של ההסתדרות הציונית (שישבה בלונדון), ולמשך שנים רבות היה בין ראשי הפדרציה הציונית היוונית.

בשנת 1933 עלה והשתקע בתל-אביב (עוד קודם ביקר מספר פעמים בארץ), והקים בסיוע עסקנים נוספים מיוון את מועדון "קדימה" בתל אביב שמטרתו הייתה ליצור מרכז בארץ עבור יהודי שלוניקי הבאים בהמוניהם. עמד בראש ארגון עולי יוון והיה מן המייסדים הבולטים והרוח החיה של מושב צור משה.